אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ

ירושה יכולה לשנות את החיים. פתאום אדם מגלה שיש לו עושר בחיים ויש הרבה מה לעשות איתו.

בעל התניא מסביר בפרק ל"ג שהאמונה שלנו היא הירושה שלנו. קיבלנו אותה במתנה מאבותינו אברהם, יצחק ויעקב והיא משנה חיים! היא לא רק אמונה כללית בה' אלא בכך שאין עוד מלבדו ממש.

מדי בוקר, בתפילת שחרית אנחנו עוצרים לשמוח בטוב הזה: ״אַשְׁרֵינוּ! מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ״. המילים האלה מזמינות אותנו להרגיש כמה זכינו להיות חלק מהסיפור היהודי. לשמוח בתורה ובאמונה שקיבלנו, בקשר עם הקב״ה, ולהעביר את הירושה הטובה הזאת הלאה לדורות הבאים אחרינו.

את הניגון היו חסידי חב"ד מנגנים בדבקות ללא מילים. לימים הותאמו לו המילים הנ״ל שנתנו ביטוי לשמחה ולעומק שבניגון.

אברהם טל מבצע בסינגל חדש לצמאה, את הניגון החסידי שעבר מדור לדור, ומזמין את כולנו לעצור רגע, לגלות את העושר האמוני שקיבלנו בירושה, ולשיר יחד: אשרינו.

אברהם משתף: "כשעמדתי באולפן ושרתי את אשרינו ממש הרגשתי את זה בלב, בגוף - לצד כל מה שאנחנו עוברים יש עוד כל כך הרבה להגיד עליו תודה ולשמוח בחלקינו. עכשיו, בחודש כסלו, שהוא גם חודש יום ההולדת שלי ויום הנישואים שלי, אני שמח לשתף אתכם בטעימה ראשונה מתוך המסע המשותף עם צמאה בניגון -״אשרינו״

הניגון נמצא בספר הניגונים חב"ד ומספרו רס"ח

שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ,

וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶתוְ

הַנְחִילֵנוּ השם אֱלֹקֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶׁךָ

שבת בראשית

בשבת זו אנו קוראים בתורה על השבת הראשונה שחתמה את שבוע בריאת העולם אז, קיבלנו במתנת נצח, את היום השביעי והמקודש.

יום של הפסקה מעבודות החולין ומיקוד בתפילה ובמנוחת הנפש היום שמכניס קדושה בששת ימי המלאכה בשבת, הגשמיות לא מפריעה לרוחניות אלא משרתת אותהתפילות השבת ושולחן שבת מתמזגים יחדליום ייחודי שכולנו מתגעגעים אליו ומחכים לו לאורך כל השבוע הטוב הזה של השבת משביע אותנו, משמח אותנו ומטהר אותנו לשבוע כולו כפי שאנו מבקשים בתפילות השבת: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת"

"וטהר ליבנו" - מניגוני חב״ד לשבת וליום טוב. זוהי מנגינה שמחה במיוחד שמבטאת כיצד הרצון להתקרב להשם אינו בא רק מתוך כאב או געגוע, אלא גם מתוך הקירבה ושמחה מהטוב שהקב"ה מרעיף עלינו.

׳הפרויקט של רביבו׳ פוגש את הניגון החסידי השמחבעיבוד מבית צמאה ומזמין את כל עם ישראל, על כל גווניו, לשמור ולחוות את יום שבת קודש.

אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ אֵ-ל רָם וְנִשָּׂא מֵבִין וּמַאֲזִין מַבִּיט וּמַקְשִׁיב לְקוֹל תְּקִיעָתֵנוּ וּתְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן סֵדֶר מַלְכֻיּוֹתֵינוּ / זִכְרוֹנוֹתֵינוּ

יש רגעים שבהם אין מילים, אלא רק זעקה.

לפעמים, אחרי הזעקה - יגיעו המילים.בראש השנה השופר זועק בשבילנו, ורק אחריו מגיעות המילים.

בתפילה אנו מבקשים: "ארשת שפתינו יערב לפניך" - שגם המילים המהוססות שלנו, שיוצאות מדל שפתינו, וגם מה שמסתתר מאחוריהן, יתקבלו ויישמעו.

והבורא? הוא לא רק שומע. הוא גם "מבין ומאזין, מביט ומקשיב"! והוא מבין עוד לפני ששומע. מבין את הזעקה שממנה נוצרה בתפילה.

את הניגון הזה נהגו שליחי הציבור בעיירה ליובאוויטש לנגן לאחר התקיעות בתפילת מוסף של ראש השנה.כעת מקבל הניגון ביצוע מחודש של רביב כנר לצמאה!תפילתנו שהבורא ישמע את כל תפילותינו, אלה שבזעקת השופר, אלה שהצלחנו לומר , וגם את אלה שלא

שנזכה לכתיבה וחתימה טובהלשנה טובה ומתוקה

אֵלּוּ וְאֵלּוּ אוֹמְרִים אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא וּמִי שֶׁחָטָא יָשׁוּב וְיִמְחוֹל לוֹ

בימי הרחמים והסליחות, עולה ומתנגן הניגון החסידי הזה, שנותן תקווה לכל אדם, באשר הוא.
אכן, אשרי מי שלא חטא. הטוב ביותר הוא ללכת בדרך הישר ולא למעוד. אך זוהי דרך ליחידי סגולה. רובנו כושלים ומועדים מדי פעם בפעם.

'צמאה' – המיזם המוזיקלי המחדש ניגונים חסידיים עתיקים והופך אותם לחלק מהפסקול הישראלי של כולנו, גאה להגיש ביצוע מרטיט של היוצר המוכשר אמיר דדון לניגון זה, עם אמירה אישית ממנו: ״שיתוף הפעולה המיוחד עם צמאה לביצוע המזמור 'יָשׁוּב', משלב טקסט ולחן ובהם התבוננות גדולה פנימה. ההשתדלות העמוקה והרצון היומיומי שלנו ללכת בדרך הנכונה, להיות אנשים טובים יותר, הורים טובים יותר, לתת מחילה באהבה ללא תנאים בדיוק כפי שאנחנו מקבלים מהבורא.״

‍

להאזנה לסיפורו של הניגון בהסכת 'הללו'- לחצו כאן

‍

וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה

תפילת 'כָּל נִדְרֵי', הפותחת את צום יום הכיפורים, מעבירה רטט בלב כל יהודי. לא משנה מי אנחנו, איך אנחנו נראים, באלו דעות אנחנו מחזיקים, מה עשינו ומה לא עשינו – עכשיו כולנו עומדים בבית הכנסת ומתחברים לנקודה היהודית העמוקה והפנימית ביותר שבמעמקי נפשנו.

יום הכיפורים מביא עימו את הסליחה והמחילה מפני שהוא מרים אותנו לנקודה שמעבר לחטאים ולמשוגות. הוא חושף את הקשר הבלתי-ניתן לניתוק בין היהודי לבין הבורא. את הנקודה שבה כולנו בעצם יהודים חמים, טהורים, מלאי אהבה לבורא העולם.

תפילת 'כל נדרי' מבטאת את ההשתחררות מהקשרים שכבלו אותנו במהלך השנה שחלפה. אנו מתירים את הנדרים, מתירים ופותחים את התסבוכות, משחררים את הפקעות שבהן נכרכה נפשנו. מעכשיו איננו כבולים עוד. אנחנו פותחים דף חדש ומתמלאים תקווה לשנה טהורה ונקייה יותר.

בסיום 'כל נדרי' מכריזים החזן והקהל שלוש פעמים את הפסוק "וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה".

זו התשובה של הבורא להצהרת 'כל נדרי' שלנו. הוא משגר אלינו את סליחתו ורואה את חטאינו כשגגות – דברים שלא באמת התכוונו לעשותם. כשלנו ומעדנו בשגגה, אבל חזרנו לצעוד בדרך הישרה, והבורא מושיט לעברנו את ידו האוהבת: "סלחתי".

בחסידות חב"ד שרים את "ונסלח" בנעימה בעלת עומק מיוחד, שבה בכל פעם עולים לנקודה עמוקה ופנימית יותר.

‍

להאזנה לסיפורו של הניגון בהסכת 'הללו'- לחצו כאן

‍

הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם.

דוד המלך, בספר תהילים (סוף פרק כח), מבקש: "הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם".

זו גם תפילתנו ובקשתנו, שאבינו שבשמיים יושיע ויגאל את עמו, ירעיף ברכה על ארץ ישראל, "נחלת עולם לעם עולם", וכמו רועה הדואג למרעה טוב לצאנו - ירעה אותנו וינשא אותנו לפסגות עליונות, וכך יהיה "עד העולם" – לנצח.

את הלחן לשיר חיבר הרב ד"ר אברהם-יהושע-השיל טוורסקי, רב ופסיכיאטר חסידי, שחי בארה"ב. הוא הקים מרכז לשיקום מסמים בפיטסבורג והוסטל לשיקום אסירים בישראל, וכתב יותר מחמישים ספרים רפואיים בתחומי מחלות הנפש. נפטר בי"ח בשבט תשפ"א (31.1.21), ממחלת הקורונה.

הרב ד"ר טוורסקי סיפר שהשיר "הושיעה את עמך" החל להתנגן בפיו תוך כדי תפילה, ולאחר מכן שר אותו בנוכחות אנשים, וכך השיר התפשט בציבור.

בשמחת תורה תשכ"ב ביקש הרבי מליובאוויטש מהאורחים שבאו מארץ ישראל לשיר ניגון "מזמרת הארץ". אחד החסידים שר את הניגון "הושיעה את עמך", שבינתיים נקלט מאוד בארץ, והרבי גילה כלפיו חביבות וביקש לשיר אותו עוד כמה פעמים במהלך השנה.

מאז נכנס הניגון הזה לרפרטואר הניגונים של חסידות חב"ד, ונעשה אחד הניגונים הקבועים ששרים בעת ההקפות בשמחת תורה ובהזדמנויות רבות נוספות.

‍

להאזנה לסיפורו של הניגון בהסכת 'הללו'- לחצו כאן

‍