וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבַד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ.
אֶלָא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.

לא קל להיות יהודי. שונאים אותנו. דומה שאין עם שנרדף במשך שנים רבות כל כך ובמקומות רבים כל כך על פני הגלובוס.

למרבה הפלא, העם הזה, שכל כך הרבה פעמים חשב שהגיע קיצו, ממשיך לחיות ברעננות, מהו סוד נצחיותו של עם ישראל? התשובה היא פשוטה אך בלתי מוסברת בעליל: הרכיב הא-לוהי. ניצוץ נסתר שהופקד בידינו על מנת שנתרגם אותו לכל השפות ונאיר בו את כל האנושות. הוא זה שנותן לנו ייעוד, שדוחף אותנו קדימה ושמבטיח את עצם חיינו.

בשחר ההיסטוריה של עמנו, עמד אברהם מול בורא העולם, שסיפר לו על השעבוד העתידי במצרים, ועל הגאולה שתגיע מאות שנים אחר כך. ההבטחה הא-לוהית היא נצחית, גלות מצרים היא אב טיפוס לגלויות רבות שהגיעו אחריה, והבטחת הגאולה גם היא נצחית: בכל דור קמים עלינו ומבקשים לכלות אותנו, ובכל דור ודור מתגלה הקדוש ברוך הוא מזווית חדשה ומפתיעה, ושרשרת הדורות ממשיכה בגאון.

שימו לב ללחן של המילים הלקוחות מההגדה של פסח. בתחילתו, הניגון נוגה מעט. מרגישים בו את לחץ ועוני הגלות. אט אט הוא הופך לעליז (דווקא במילים "עומדים עלינו לכלותינו"), וצהלת השמחה ואומץ הלב על גאולתנו משונאי ישראל ממלאת את הלב, יחד עם בטחון בריבונו של עולם שהבטיח לשמור עלינו לעד.