ניגון ללא מילים
ניגון ארבע בבות הוא הניגון היסודי והמקודש ביותר בחסידות חב"ד, שרים אותו בחתונות ובאירועים מיוחדים בלבד.
את שלושת הבתים הראשונים של הניגון הלחין הרבי הזקן עוד בהיותו תלמיד אצל רבו, המגיד ממזריטש, ואת הבית האחרון הוא הוסיף לאחר שהתמנה לרבי.
הניגון עמוק מכל עומק, והחסידים נזהרים לשיר אותו בדייקנות מרובה, כי מסורת בידם שכל תנועה בניגון נוגעת באחד מנימי הנשמה ומכוונת לעולמות רוחניים. הניגון בנוי במדרג עולה, ויש בו ביטוי לשיטתו הרוחנית של מחברו – שילוב של הגיון, סדר ואיפוק, יחד עם אש בוערת, געגוע עמוק ולב רוטט.
לטייל בין העולמות, למצוא את עצמך משתעמם בחו"ל זה נורא. נדדת עד קצה העולם, מטוסים, רכבות וחוויות – ופתאום משומקום מגיח השעמום. לכל הרוחות, איך הוא הצליח לרדוף אחריך עד כאן, לאיזה תיק הוא השתחל?
כולם יודעים שהפחד, השעמום והלחץ לא נפתרים כשאנחנו בורחים אלא רק נכנסים למקפיא. ומתי ניפטר מהם באמת? כשאנחנו עצמנו נתהפך. כשהשינוי המיוחל יתחולל בלב ולא בנוף, רק אז נגיע אל החוף.
בשביל לעבור פלנטה לא צריך חללית אלא רק לעצום את העיניים, להשתיק את המילים ולתת לנשמה להתרגש.
פשר ה"עולמות" המופיעים בתורת הקבלה, הם שיכפול חוזר ונשנה של אותה המציאות בעצמה, אלא שבכל פעם היא מכוסה יותר, הולכת ומתערפלת, ויחד איתה התודעה שלנו. נוכחותו של מחולל העולמות הולכת ומיטשטשת בכל שכפול שכזה, וכך נוצר עולם נמוך יותר, חשוך יותר, מרוחק וקר יותר.
אנחנו נולדנו הכי רחוק. הכי מעורבבים. בעולם שבו חונכנו נעלם המחולל מנגד עינינו. לא רואים אותו. העולם מעלים. אז מה עושים?? שרים. מנגנים.
ניגון "ארבע בבות", הוא ניגון ארבעת העולמות. מעולם ה"עשייה" בו אנו חיים נשמעים קולות של געגוע שקט ועמוק. מעליו, עולם ה"יצירה", עולם הרגש, ממתין בחלקו השני של הניגון, בו מתגלה הרגש והופך לזמין. מעליו ה"בריאה"
– עולם המחשבה, המקום בו רעיונות אינם סובלים מהיותם תיאורטיים. בעולם ההוא ההבנה וההעמקה הן הדבר הממשי ביותר. לא "חושבים על" אלא "חושבים את".
החלק הרביעי של הניגון מקביל לעולם ה"אצילות". מעל לעולם התעתוע שלנו, מעבר לרגש ולחשיבה, נמצא העולם הלא-מעלים. עולם ה"אצילות" מלשון "אצלו". העולם בו אלוקים איננו אורח אלא מארח. מי שמציץ לעולם ההוא מרגיש כנקודה בתוך תודעת הבורא. אורח שלו, מתמוסס לתוכו. דווקא בחלק הזה של הניגון, אפשר לשמוע מבעד לתווים סוג של עליצות, מדוע?
להאזנה לסיפורו של הניגון בהסכת 'הללו'- לחצו כאן