יוסף קרדונר
פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי.
יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים.
שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ.
חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת.
הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק.
וְאַתָּה אֱלֹקים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם
וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.
"פדה בשלום נפשי" הוא הניגון המסורתי המוּשר בחג הגאולה י"ט בכסלו.
זה ניגון שנפתח בקצב איטי, ויש בו חלקים מעוררי מחשבה והתבוננות, והוא מסתיים במילים "ואני אבטח בך", המושרות בקצב של ריקוד חסידי סוחף.
חג הגאולה מציין את שחרורו של רבי שניאור-זלמן מלאדי מהכלא הרוסי, בשנת תקנ"ט (1898). הוא היה מנהיג החסידות באזורי רוסיה וליטא. ייסד את חסידות חב"ד ופרסם את ספר התניא. ואז, בעקבות עלילה חמורה, שהאשימה אותו במרידה בשלטון, נאסר והובל בעגלה שחורה, השמורה למורדים במלכות, לכלא המבוצר בעיר הבירה דאז, פטרבורג.
חמישים ושלושה ימים ישב הרבי במאסר, כשסכנת חיים מרחפת עליו. הוא נחקר ארוכות, והשיב תשובות משכנעות על כל הטענות שהופנו כלפיו. בי"ט בכסלו בישרו לו השלטונות כי הוא יוצא לחופשי, וכך נהפך היום הזה ל'חג הגאולה', הנחוג ברוב שמחה בעולם כולו.רבי שניאור-זלמן לא ראה את מאסרו כעניין פרטי-אישי, אלא כקטרוג שהתעורר בשמיים על הפצת החסידות. שחרורו היה בבחינת אור ירוק שניתן למעלה להמשך הפצת החסידות, בדרכה המוסברת והמורחבת של חסידות חב"ד.
באיגרת ששיגר רבי שניאור-זלמן לאחר שחרורו כתב כי קיבל את בשורת השחרור בדיוק בשעה שקרא בספר תהילים (בפרק נה) את הפסוק "פדה בשלום נפשי".בעקבות זאת הלחינו החסידים את פסוקי התהילים מ"פדה בשלום נפשי" ועד סוף הפרק, והפכו אותו להמנון הרשמי של החג.הזמר והיוצר יוסף קרדונר מבצע את "פדה בשלום נפשי" בסגנונו הרגשי המיוחד.
השיר מופק במסגרת 'צמאה' – מיזם מוזיקלי המחדש ניגונים חסידיים עתיקים והופך אותם לחלק מהפסקול הישראלי של כולנו.
להאזנה לסיפורו של הניגון בהסכת 'הללו'- לחצו כאן