שלמה גרוניך ועקיבא
הגלה נא ופרוס חביבי עלי את סוכת שלומך. תאיר ארץ מכבודך נגילה ונשמחה בך, מהר אהוב כי בא מועד וחנני כימי עולם.
ניגון זה הוא כולו ביטוי לרגשי געגועים וכיסופים, בקשת רחמים ותקווה לימים בהם העולם כולו יהיה מלא באור ה', כמו סוכה שעוטפת את האדם כולו.
מילות השיר הן מהפיוט ידיד נפש של רבי אלעזר אזכרי, ונוהגים לאמרו בערב שבת קודש.