אסף הרוש
"כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן, וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה, וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ.וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ, וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ".
מילים אלה, המופיעות בספר תהילים, הן נבואה בה נאחז עם ישראל לאורך אלפיים שנות גלות, באמונה ובתקווה שלאחר הרדיפות והסבל שעברנו, נתקבץ מכל קצוות תבל, נחזור לארץ ישראל, נבנה אותה ונאחז בה.
הקדוש-ברוך-הוא יגאל ויושיע את עמו ואת ירושלים.אמונה זו, שאין לה אח ורע בתולדות העמים, יונקת מההבטחות המפורשות בתורה בדברי הנביאים.
מילים אלה מקבלות משמעות אקטואלית מיוחדת בימים אלה, כשעם ישראל נאבק על זכותו לחיות בביטחון ובשלום בנחלתו הנצחית.
בשנת תש״ל הולבשו המילים הללו מפרק ס״ט בתהלים, על ניגון ריקוד חב"די, לרגל יום הולדתו ה-68 (תחילת שנת הס״ט) של הרבי מלובביץ׳.